השאלה:
אני מרגישה שבעלי לא באמת מבין אותי.
למשל. פעם הוא אמר שהוא רוצה לקנות לי משהו. מאפה טעים.
הוא הגיע לחנות, היה תור – והוא לא הספיק לקנות. אז הוא הגיע אלי עם הכסף, ואמר לי – תקני לעצמך מה שאת רוצה.
אני הרגשתי – זלזול. ציפיתי שהוא יקנה ויביא לי, והוא שולח אותי לקנות לבד.
אם אני קונה, הוא 'יקח בעלות' על זה. הנה, שימחתי אותך. ואני לא באמת שמחתי בזה.
ניסיתי להסביר לו את ההבדל בין לתת לי כסף לקנות – לבין לקנות לבד, והוא לא הבין. אולי לא הסברתי מספיק טוב.
זה קורה בעוד סיטואציות, כמו למשל – שהוא שואל אותי מה לקנות לך בדיוק. זה מפריע לי. הייתי רוצה שהוא יקנה ויביא, בלי לערב אותי בתהליך הקניה.
אשמח ללמוד כיצד להסביר לו.
והתשובה:
לפני התשובה, מילה אחת על המשפט האחרון:
– יישר כח.
'ללמוד כיצד להסביר' – זה חלק נכבד מאוד מה'שלום בית'. וצריך להשקיע בזה הרבה מאוד.
וכשיש מודעות לזה – זה יפה מאוד.
וכעת, ננסה לנתח את התחושות שלכם.
מצד אחד, בעלך מרגיש – שהוא הבעל המושלם.
– אני מביא לאשתי את מה שהיא רוצה. מה זה משנה אם זה הדבר עצמו או 'כרטיס קניה' שלו.
וכשאני רוצה לקנות לה משהו, אני רוצה שזה יהיה מדויק. מה שהיא אוהבת. ולכן אני שואל אותה – עד שאני יודע בבירור מה היא רוצה.
– הגיוני, לא?
כן. זה הגיוני.
– בהגיון של גבר.
אצל אשה, הדברים הפוכים.
מה באמת מפריע לך כאן?
אשה, 'תובעת בלב'. כך אומרים חז"ל (עירובין ק:). היא לא 'תובעת בפה' כמו האיש.
– מה זה אומר?
– שלתבוע בפה – זה לא האופי שלה.
למשל.
לאשה יש יום הולדת. והיא מצפה שבעלה יפתיע אותה במשהו.
הציפיה שלה היא לתחושה של – בעלי דואג לי. איכפת לו ממני. זה משהו כמו – בעלי מוביל אותי להנאה שלי, לכיף שלי.
– בדגש על ה'מוביל אותי'.
היא לא רוצה להוביל את עצמה. היא רוצה שהוא יעשה את זה.
– וזה רצון מאוד חזק אצלה!
ובשלב הזה, אם הוא שואל אותה מה יהיה לה טוב, אז היא יוצאת מהעולם של התחושות הנ"ל, לעולם של מחשבה על 'מה אני רוצה'.
– ואלו שני עולמות שונים מאוד!
זה כמו לעבור דירה ממש. כך זה בעולם הרגש של האשה.
– וזה מאוד מאוד קשה לה.
כעת, יש לנו בעיה אמיתית.
והיא –
– כיצד הוא ידע מה באמת טוב לה?
לה – קשה להגיד; והוא – לא תמיד יודע!
ונדגיש:
גם דברים שאצל אשה זה פשוט, ו'מה, הוא לא מבין לבד??', אצל הגבר – זה לא ברור בכלל.
– הוא שונה ממנה מאוד!
פגשתי נשים רבות, שהודיעו לי חגיגית ש'בעלי סובל מהפרעה נפשית כלשהי, תאבחן אותו'.
וזו לא היתה שום הפרעה.
– הוא היה פשוט – גבר.
זה דבר ש'מאבחנים' מיד; אבל הוא בלתי ניתן לריפוי…
ומה כן עושים?
– מלמדים אותו.
אין ברירה. אשה צריכה להתגבר על הטבע שלה, ולספר לבעלה מה יעשה לה טוב.
והיא גם צריכה להסביר לו, שהיא מבקשת שהוא יזכור את זה בעצמו. כדי שהיא תוכל לשוב ולהיות 'תובעת בלב', כטבעה.
– להיות תובעת בלב – זה הדבר הנכון.
אבל צריך הקדמה לזה. והיא – ההסבר. אחרת הוא לעולם לא ידע מה אשתו 'תובעת בלב'.
כעת, עליך להבין אותו. הוא באמת רצה לעשות לך טוב. ולתחושתו – הוא לא זלזל בך כלל.
ולאחר ההבנה הזו, שוחחי איתו.
הסבירי לו את כל האמור כאן.
והנקודה העיקרית שעליך להסביר לו היא – שאתם שונים זה מזה.
– שהוא לא יוכל לחוות באמת את מה שאת מרגישה. שזה דבר חדש לגמרי עבורו.
הוא יכול לשמוע, לקבל, להבין – ולנהוג לפי מה שאת אומרת לו; אבל הוא לעולם לא יחווה את זה. הוא לעולם לא ירגיש את זה.
זה שהוא 'לא מבין מה מפריע לך', זה לגיטימי לגמרי. הוא באמת לא מבין. אצלו זה בסדר גמור. זה העולם של האשה, והוא צריך לקבל – שככה זה עובד אצלך. בלי להבין.
ולפני שאת אומרת לו את כל זה, הבהירי לו – שברור לך שהוא רצה לעשות לך טוב. שהוא לא התכוון בכלל לפגוע ולזלזל.
חזרי על זה בסוף ההסבר.
ובאמצע – הסבירי את מה שכתוב כאן. תארי לו את מה שהרגשת בפירוט; אבל בלי נימה של האשמה.
כעת, לאחר שהוא שמע וקיבל, אל תצפי שזה יקרה מיד. יהיה עליך להסביר לו עוד כמה פעמים, עד שזה 'יכנס'. כמו כל אימון בדבר חדש.
בהצלחה רבה!
