משאת משה
שירת הלוים כִּי בָתֵּי עָרֵי הַלְוִיִּם הִוא אֲחֻזָּתָם בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (כה, לג) ללוים, אין נחלה בארץ. והאחוזה שלהם, ה'אחיזה' שלהם בקרקע – היא דוקא 'בתוך בני ישראל'. – בתוך אחוזתם של השבטים האחרים. הלא כך נצטוו בני ישראל: – 'וְנָתְנוּ לַלְוִיִּם מִנַּחֲלַת אֲחֻזָּתָם עָרִים לָשָׁבֶת' (במדבר לה, ב). חלק מה'מקום' של השבט, צריך להינתן […]
והיו לאחד
השאלה: אנחנו נשואים כעשר שנים. יש בינינו לפעמים חיכוכים, כשכל אחד רוצה משהו אחר ולא מסכים ללכת לקראת השני. קראתי את הגליון הקודם שלך. היתה שם שאלה בנושא הזה. התשובה שלך היתה שצריך להגיע למצב בו כל אחד רוצה לעשות את הרצון של השני. ובמצב הזה הויכוחים 'הופכים למשהו הרבה יותר נינוח, רגוע, ומלא ברצון […]
והיו לאחד
השאלה: שלום וברכה בשבוע האחרון היה ויכוח עז ביני לבין בעלי. אני רציתי ללכת לבית הורי לשבת. היה שם אירוע משפחתי מורחב, ולא רציתי להפסיד אותו. בעלי לא הסכים. הוא טען שלא טוב לו אצל הורי, לא מקבלים אותו שם, פוגעים בו. הוא צודק – חלקית. זה קרה פעמים ספורות. והוא הוסיף, שאם אני הייתי […]
משאת משה
וקדשתו וְקִדַּשְׁתּוֹ כִּי אֶת לֶחֶם אֱלֹקֶיךָ הוּא מַקְרִיב קָדֹשׁ יִהְיֶה לָּךְ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם (כא, ח) נצטווינו לקדש את הכהן. – כיצד 'מקדשים' אותו? אומר הרמב"ם (כלי המקדש ד, ב): 'וצריך כל אדם מישראל לנהוג בהן כבוד הרבה ולהקדים אותם לכל דבר שבקדושה, לפתוח בתורה ראשון, ולברך ראשון, וליטול מנה יפה ראשון'. – […]
משאת משה
תענו את נפשותיכם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם (טז, כט) 'תענו את נפשותיכם'. – מה תכליתו של העינוי הזה? 'כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ'. ויש גם את ההמשך. חג הסוכות. ימינו תחבקני. – והתכלית הסופית היא – שמיני עצרת. השלמות של הכל. וכדי שנגיע מוכנים לכל […]
והיו לאחד
השאלה: אנחנו נשואים בערך שנתיים. יש דברים שקשה לי לשתף בהם את אשתי. אביא כאן דוגמא מהזמן האחרון. קבעתי חברותא עם אברך תלמיד חכם, המשמש במשרה תורנית. הוא בחר דוקא בי, כי הוא חושב שתהיה לו תועלת מהחברותא. קשה לי לדבר על עצמי, אבל ידוע לי שזו הסיבה. אני לומד טוב ברוך ה'. והעובדה הזו, […]
משאת משה
ברית וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ (יב, ג) ברית מילה. – זו 'ברית' בין ה' לעם ישראל, המתקיימת – על ידי ה'מילה'. הברית, היא ביטוי מעשי – לאהבה. והביטוי הזה הוא – יצירת קשר. יצירת אחדות. אומר הגר"א (בביאורו לס"י פ"א מ"ח): 'אומר לך מהו ענין ברית. והוא אדם שיש לו אוהב כנפשו, ורוצה שלא […]
והיו לאחד
השאלה: אני בחור בתקופת השידוכין. מטבע הדברים יש מועמדות שאינן מתאימות לי, ולפעמים זה מתגלה רק בפגישות. ולפעמים לאחר כמה פגישות. אני לא פוסל בקלות. זה רק לאחר התייעצות עם הורי ורבותי. לפעמים לאחר תקופה אני שב ומהרהר בהחלטה שלי, וחושב שאולי לא החלטתי נכון. ואולי צריך להחזיר את השידוך. וכו'. הספקות הללו מטרידים אותי […]
משאת משה
נדב ואביהוא וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם (י, א) אש – זרה. האש הזו יכולה להיות קרובה. מאוחדת. מתאחדת. ונדב ואביהוא, עשו אותה – זרה. מדובר כאן על אש של מעלה. אש קודש. אש של קטורת. וכשבני אדם […]
והיו לאחד
השאלה: אנחנו נשואים בערך חמש שנים. ברוך ה' הכל בסדר, וטוב לנו ביחד. יש רק דבר אחד שמעיב ומפריע. אשתי אוהבת לצאת הרבה, ורוצה שאצא איתה ביחד. ואילו אני – 'אשרי יושבי ביתך'. לא אוהב לצאת הרבה. אני יודע שהיא רוצה יותר, וזה קשה לי. האם יש מה לעשות בענין הזה? והתשובה: כן. יש מה […]
