השאלה:
אני בחור בתקופת השידוכין.
מטבע הדברים יש מועמדות שאינן מתאימות לי, ולפעמים זה מתגלה רק בפגישות. ולפעמים לאחר כמה פגישות.
אני לא פוסל בקלות. זה רק לאחר התייעצות עם הורי ורבותי.
לפעמים לאחר תקופה אני שב ומהרהר בהחלטה שלי, וחושב שאולי לא החלטתי נכון. ואולי צריך להחזיר את השידוך. וכו'.
הספקות הללו מטרידים אותי מאוד, ואיני יודע כיצד לנהוג בהן.
האם באמת צריך לנסות להחזיר את השידוכים הללו?
מצד אחד אני לא באמת רוצה להחזיר. ומצד שני, אולי מה שהפריע לי יסתדר, ואולי זה השידוך שלי ואני מפספס אותו, וכו'.
אשמח להכוונה.
והתשובה:
אנסה לענות כאן תשובה. אבל אם הדברים לא יספיקו לך, כדאי שתתייעץ עם רבותיך על הדבר הזה בדיוק. יתכן שצריך כאן משהו יותר יסודי.
בספקות הללו, יש שלש חלקים:
א. החשש מהספקות.
ב. הלגיטימיות של הספקות.
ג. הספקות עצמן.
בדרך כלל, הספקות עצמם הם הכי פחות מטרידים.
מה שמטריד זה החשש מהן, הכעס על כך שהם באים.
וגם השאלה – האם זה לגיטימי. האם צריך לחשוש לזה או לא.
זה נראה, שהלגיטימיות, והספקות – זה אותו הדבר בדיוק.
– האם צריך להחזיר את השידוך, והאם צריך לחשוש האם צריך להחזיר – זה נשמע דומה מאוד.
אבל זה לא נכון.
הרי אתה נפגשת. והתייעצת. והחלטת. ואתה לא באמת רוצה.
וכעת יש לך ספקות.
תשאל את עצמך – ההחלטות שהיו, והספקות של עכשיו, האם הם נובעים מאותו המקום?
– תענה לעצמך את התשובה.
ולאחר התשובה, תחשוב שוב האם הספקות הללו לגיטימיים, או לא.
יש ספקות. זו מציאות קיימת. תשלים איתה.
אבל אתה יכול גם להוסיף לעצמך ידיעה:
השכל הלוגי שלך, הכריע – זה לא בשבילי. הלא אז שקלת, שאלת, התייעצת – והכרעת.
– זו היתה מסקנה ברורה. והיא נבעה מהמקום הכי רציונלי שיש.
ועכשיו יש ספקות.
– מה זה אומר?
זה אומר – שהספקות הללו, אינם לגיטימיים.
וכעת, תפריד את שני המקומות הללו.
יש את המקום של ההחלטה, המסקנה שהיתה. והמקום הזה עדין קיים.
ויש את המקום של הספקות.
– זה לא אותו המקום!
ואם כן, תבחר איזה מקום מנהל אותך, ואיזה מקום נמצא – אבל לא מנהל אותך.
אל תילחם בספקות!
כשהם מופיעים – תן להם להופיע. אתה יכול גם להתעסק בהם. לחשוב אותם.
אבל תזכור תמיד שיש לך עוד מקום. לוגי ורציונלי. והוא – ההחלטה. והיא שרירה וקיימת.
– והיא זו שמנהלת אותך בסופו של דבר.
נסכם:
יש החלטה, ויש ספקות.
– רק ההחלטה מנהלת אותך.
וכשיש ספקות – אתה לא נלחם כנגדם. וגם לא מוטרד מהם. אתה מקבל אותם בברכה, ומוכן אפילו להיות איתם כמה דקות.
אתה זוכר, שהספקות – אינם לגיטימיים.
וההחלטה – היא הלגיטימית.
אבל אתה מוכן לקבל את העובדה – שאתה מסתפק.
מקוה שהדברים מובנים.
ואם קשה לך לעשות את זה לבד, כדאי שתפנה לעזרה.
בהצלחה רבה!
